|
| מתגייסים לשיווק הצגות פרינג' / ליביה חכמון איילי |
|
זה לא חדש לנו, שמידי שנה מסיימים כ – 200 שחקנים צעירים את בתי הספר למשחק ברחבי הארץ. חוסר האיזון בין מחפשי העבודה למקומות העבודה מתרחב. האפשרות המועדפת של בוגר בית ספר היא להיקלט בתיאטראות הרפרטוארים או בתיאטרוני ילדים ונוער. המכניזם פועל בצורה כזו שכאשר נקלטים שחקנים חדשים "נפלטים" שחקנים שצברי כמה שנות וותק וגם כאלה יש רבים. ההיקלטות מחדש, אינה פשוטה, והדילמה היא ליצור לבד או להמתין להזדמנות חוזרת, או למצוא עבודה חליפית "לבינתיים"... מעסיקה את מרביתנו. תיאטרון הפרינג' שבתחילת שנות התשעים היה חלום בלתי ניתן למימוש, כיום הוא עובדה קיימת (לא.מ.י זכויות בלתי מעורערות בהצלחה זו, תמי ספיבק כנציגת הועד המנהל לחמה בכל כוחה להקמה הפרינג').
הבית החם של האמנים –
"תיאטרון תמונע", "צוותא" ו"בית ציוני אמריקה"
מאפשרים ליוצרים ולשחקנים להופיע באולמותיהם. חלק מההפקות הן בהחלט הישג אמנותי
מרגש ויש שחקנים שמגיעים לאיכות משחק מופלאה. המסגרות של הפרינג' הם בעצם התיאטרון
החופשי שלנו. זהו תיאטרון עצמאי המבוסס על רצונם הטוב של האמנים ליצור גם ללא
מטרות רווח, הם בעצם המלכ"ר האמיתי. היוזמה הפרטית לבטא צרכים אמנותיים חפים
משיקולים כלכליים מוכיחה שאפשר ליצור הצגות עם היגד אמנותי איכותי מבלי להתחשב
ב"רייטינג".
אך פני השוק התרבותי הממומן באופן מאסיבי ע"י המדינה, אינו מותיר ליצירות הללו לחיות ולהגיע לקהל רחב יותר. הווה אומר, תוחלת חיים קצרה. אין סיכוי במאבק על פלח שוק כזה או אחר מול מנגנוני התפעול של התיאטראות המשומנים היטב. כל המוסדות התרבותיים משועבדים לשיווק האגרסיבי (כל היכלי התרבות וסדרות המנויים, אמנות לעם, מפעל הפיס וכו').
"השיה" לתמוך באופן גורף בתיאטראות ציבוריים חיסלה את המפיקים הפרטיים. ולכן יש צורך דחוף למציאת פתרון איך לתת ליוזמה החופשית להתקיים ולשרוד. איך לשווק לקהל הרחב ולקדם הצגות ברמה אמנותית גבוהה. הקהל בפריפריה אינו מעכל את הרעיון שיש תיאטרון מעולה שנוצר לא במסגרות המקובלות, ולצערנו "אמנות לעם" אינה עומדת לימיננו במהלך הזה. בתיאטרון החופשי טמון עתיד התרבות והיצירה המקורית, כי הוא מהווה מקור השראה לשחקנים הממתינים למזלם ואשר לא רוצים להחליד או להשכיח!!!
א.מ.י חייבת למצוא את
הדרך למן התיאטרון החופשי והאמנים העצמאיים. אין סיכוי במאבק נגד הקיים אבל יש סיכוי
אם נשתלב במערכות השיווק הקיימות. אין סיכוי במאבק נגד הקיים אבל יש סיכוי אם
נשתלב במערכות השיווק הקיימות. אם נשכנע מנכ"ל זה או אחר לאמץ הצגה ראויה
ולהריץ אותה, אך ראשית עלינו לשכנעם לבוא וצפות. קשה לשנות הרגלי צריכה של קהל
והמלחמה כמעט אבודה מראש אלא אם מתגייסים למען מטרה זו. בינתיים יש צורך לדאוג למקורות
מימון ליחסי ציבור ושיווק.
ליצור זה בהחלט "להיות" אך בלי שיווק ההצגות זה בפרוש "לחדול".
|
ליביה חכמון איילי
|
|
|
|