כל בר דעת יודע מי הוא פיל קולינס, החל מלהקת "ג'נסיס" המופלאה דרך כל האלבומים שיצר והפיק ועד היותו זמר מבצע ענק. אוסף הלהיטים שלו אינו כלה ותעיד על כך הופעתו בת השעתיים שסחפה את הקהל הישראלי בריגוש רב.
כאן בא המבקר הנכבד וכותב על עצמו, על טעמו ועל רצונו. שום התייחסות לאמנות, לזמר, להפקה, לנגינה, להגברה, לתאורה, לנגנים, , לזמרים – להפקה. כל שרצה המבקר הנכבד זה שמר פיל קולינס ימציא את עצמו מחדש לכבוד טעם "המבקר". זו שיטתו של העיתונאי לאורך כל השנים: לא חשוב איך הביצוע, איך היתה ההפקה, איך היו העיבודים – כל הצד הביצועי לא רלוונטי לנ"ל.
כך אנו מוצאים עצמנו, חברות וחברים, בידי כאלה שעוברי אורח לשעה קלה בהופעותינו, הופעות שהטרחה עליהם יכולה לארוך חודשים ארוכים, עד חיים שלמים. כאלה שאולי לא הצליחו ליצור אפילו יצירה אחת (שעמדה במבחן של כאלה – כמותם) אבל – ידם אינה רועדת כאשר בהינף קולמוס הם מבטלים הישגים אמנותיים מוכחים בעליל.