|
| איגוד מקצועי?! / אביהו מדינה |
|
כל איגודי האמנים בארץ, מעולם לא היו ממש איגודים מקצועיים כראוי לאיגוד מקצועי. בדומה לאיגודים מקצועיים אחרים, שלא מתחום התרבות. האמנים מעולם לא היוו כוח אמיתי כאיגוד מקצועי מול הממסד, לכן, נשארו הכאילו איגודים מקצועיים של האמנים, חלשים ובלתי נחשבים ע"י הממסד והציבור הרחב, שתמיד ראה בהם קבוצה חלשה, מסוכסכת, לא רצינית, שיש לה אמנם נכסים רוחניים אך הם למעשה בלתי מוגנים, בגלל חולשת הבעלים, לכן נכסים אלה הם הפקר, וכל דכפין יבוא ויפקיע לו כאוות נפשו מלוא חופניים, מן התוצרת הרוחנית שעליה עמל האמן מבלי לשאול ומבלי לשלם עבורה ובלי פחד, כי גם החוק אינו נכפה! ולגנב לא יאונה כל רע גם אם עבר על החוק, כיוון שמדובר כאן באמנים חלשים, שאין בכוחם אפילו להגן על תוצרתם.
הציבור זיהה מיד, באדיבותו של הממסד, את חולשתם של האמנים וכמו בג'ונגל כך גם בחברתנו, החלש נטרף והחזק טורף, כי אין דין ואין דיין, אנחנו אלה המשלמים 50% מס במקור, אנחנו אלה, שלא מקבלים פיצוי, על נזקים כלכליים, הנגרמים מסיבות ביטחוניות, אנחנו אלה שנקראים ראשונים לתרום בהתנדבות, לכל אלה שגונבים אותנו יום יום. (זה לא מצחיק זה אמיתי) ואנחנו מתנדבים הרבה... ולפעמים מקבלים דגלון בתמורה... פראיירים!!!
חבים על הנייר..! לא מספיק להיות רשומים באיגודים המקצועיים השונים, יש להיות חברים של ממש, כי במצבנו זה אשמים... אנחנו ולא אף אחד אחר, אנחנו לא מכבדים את עצמנו ואת איגודנו! אז איך נוכל לבקש מהציבור והממסד יחס אחר? במקורותינו כתוב.. "עכברא לא גנב, חורא גנב" משמע – העכבר לא גנב לנו את הגבינה, הפתח הרחב שהשארנו פתוח הוא שגנב. וכעת אנו רוצים לסגור את הפתח הפרוץ שלא נהיה לבז? נצטרך כולנו להטות שכם ובמיוחד בעת הזו, שהיא עת שבה עומדת להתרחש פורענות רצינית נגדנו מצד הממסד, העומד לשסות בנו את ציבור המשתמשים, בהנחיית הממונה על ההגבלים, ובמקרה הזה אפילו בלי קבורה מכובדת.
מצבנו לא ישתנה אם נמשיך להבא, לקרוא לכנסי חירום את ציבור האמנים ו – 95% מהם יצפצפו על האיגוד ולמעשה על עצמם וימשיכו להשתמט ולזלזל בעצמם ובחברים המעטים שכן מגלים אחריות ובאים. אינני מקבל את הגישה שבאיגוד מקצועי יש זכויות ואין חובות!!! אני גורס שחבר שלא ממלא קודם את חובותיו, לא יהיה זכאי לזכויות!!! וחייב איגוד מקצועי להיות חזק! כי החלש משול כמת, ולצערי, את איגוד האמנים המשולים למתים, הרגו כל אותם חברים, שהפנו גב לאיגודים המקצועיים שלהם, ובעצם אי נוכחותם באסיפות חברים, גזרו דין מוות על האיגוד, האמור לשמור על האינטרסים שלהם עצמם.
אני בטוח! כי אם היינו מתלכדים ומתייחסים לעצמנו בכבוד וברצינות, כל בעיותינו היו נפתרות בתוך שנתיים, כי מול איגוד חזק ומלוכד, שום איש או ממסד, לא היה מרשה לעצמו להתייחס אלינו, כפי שמתייחסים אלינו היום. והיחס הוא, זלזול זלזול זלזול. אז בואו נעשה טובה לעצמנו, נתלכד ונתחזק, כדי שבעתיד, לא יעלה על דעתו של איש או ממסד לזלזל בנו.
זה לא הזמן לשבת בבית ולהתגרד. זה הזמן לגלות לויאליות, לקום ולעשות למען הווייתנו ועתידנו, ולהוקיע את החברים המשתמטים והמחלישים את האיגוד בעצם אי מילוי חובתם הבסיסית והיא... הנוכחות, אך תמיד ראשונים בתביעת זכויותיהם.
|
אביהו מדינה
|
|
|
|
