|
לו הייתי עומד על גג בניין עזריאלי ומכריז: אני מתאבד על התרבות הישראלית שלכם, או אז ודאי הייתה התקשורת ממהרת להנציח את הזמר המטורף שמאיים לקפוץ אל מותו. אבל לא!!!אנוכי עבדכם הנאמן בסך הכל מבקש לחלוק את אמנותו עם הקהל הרחב אך בהעדר גימיקים תקשורתיים ידו אינה משגת.
ברצוני להביא במאמר זה את תחושותיי שלי ושל חברי האמנים הנמצאים במצוקה, בהבנה המתסכלת, בתקווה, באופטימיות
נצחית ובהמתנה האין סופית להכרת אמנותם. השתיקה צועקת לשמיים ויש לבדוק מחדש את השיטה.
כידוע התקשורת [טלוויזיה,רדיו , עיתונות
,] היא המתווך והאמצעי היחידי של האמנים להגיע לתודעת הקהל ולחשיפת יצירותיהם אך
בפועל נתקלים האמנים בקירות אטומים ובחוסר עניין להקשיב
לחומרים חדשים ויוצרים הנמצאים בשיא
פריחתם נותרים חסרי אונים…. מאות
שירים מוקלטים מידי שנה ונשלחים לתחנות הרדיו והטלוויזיה אך שם יושבים “אנשים”
קרים השיכורים מכוח. כן - אני מאשים - שיכורים
מכוח ומחליטים מי יחיה ומי ימות. כתב על כך העיתונאי עמוס אורן :”מתי יקום הזמר האמיץ הראשון ויגיש תביעה ייצוגית
נגד תחנות הרדיו הממלכתיות ,על פגיעה בזכותו האלמנטרית, חרות האדם ועיסוקו, שמונעת ממנו הזדמנות
וסיכוי לפרנסה ולהכרה בכך שאינם משמיעים
את יצירתו המוסיקלית?” עשרות אמנים
ויוצרים נדחקים אל הפינה מידי יום ואין באפשרותם להגיע לידי ביטוי ותרבותם
נחנקת ופרנסתם נחלשת. מי הם הקובעים ברדיו מהו שיר טוב ומה לא ? הרי ברור לכל שזהו שורש הבעיה , כיצד יתכן שבמדינה חופשית ונאורה אמן יוצר מוציא לאור אלבום חדש עם 12 שירים חדשים ומקוריים משקיע בין 20 ל-30 אלף דולר, שולח כ- 4-5
סינגלים לתחנות הרדיו, משלם ליחסי ציבור 30 אלף שקל, שלא לדבר על חבלי
הלידה הקשים וכשמגיע הרגע לקטוף את
פרותיו אומרים לו אתה לא בקליקה ..ואחרי שנה מגיעים כספי התמלוגים מאקו”ם ומ"אשכולות",
11 שקלים מ"גלי צהל", 15 שקלים מ"רשות השידור", ו-8 שקלים מ"גלגל”צ"... אין ספק אתה
לא בקליקה. עכשיו
יקיריי אמרו לי אתם האם זה הגיוני? כיצד יתכן שאמן מוציא אלבום מקורי וההתייחסות לאמנותו שואפת ל-0 ??? איך
העוגה הזאת שנקראת תמלוגים מתחלקת ? משהו מסריח פה והגיע הזמן לאוורר את השורות,
אסור להקל ראש בעניין וצריך להניע את הגלגל קדימה ולהוביל מהלך לשינוי השיטה, אחרת
אמני ישראל יישארו במצב הנוכחי שבו ההפקות הפרטיות לא מגיעות לשום מקום חוץ
מלצפרדע [לפח] ……
זה שנים שתעשיית המוסיקה מהתלת באומנים ומתעתעת בם הלוך ושוב הלוך ושוב....
שמענו ,ראינו ,נקשיב ,נראה ,תבוא מחר , נשתדל , תשלח דיסק
, תשלח עוד דיסק , למה אתה לא שולח חומר ? [דיסק], יש תור , תמתין, השיר שקט מדי,
השיר קצבי מדי, זה לא מתאים לתוכנית שלי, אין לך גימיק ?,
יקיריי הכל הבל הבלים והמשחק מכור.
מאמר זה שואף להבהיר איך מתנהלת תעשיית
המוסיקה בישראל< ולהתריע על כך שכספכם לא מושקע ביצירות, לא בדיסקים ולא באומנות, אלה
על קרן הצבי . “הצבי ישראל על במותיך חלל”.
זוהי שערורייה הנמשכת כבר הרבה זמן ואף אחד לא קם ,
אין תקדים כזה שזמר ויוצר יפיק דיסק באופן
פרטי ויצליח, אין תקדים כזה. חברות התקליטים הגדולות שולטות באופן בלתי
מעורער בתעשיית המוסיקה ובתחנות הרדיו
ממשיכים לאוורר תקליטי מדף ולהתרפק על גרסאות מחודשות ללהיטי עבר וחומרים חדשים
מעלים אבק קרי הישן הפך חדש והחדש כבר ישן.
ברור לי שיהיו כאלה שיגידו
שזה הוצאת קיטור ולכל המלעיזים אני אומר - זהו כאב תרבותי עצום ועצוב. אומנים רבים סובלים ממנו שנים ועל כך הנני
מתריע לא.מ.י. כ -10 שנים לסירוגין.
די להציץ בכתבת סופשבוע במעריב [-03\11] של העיתונאי שי להב כדי להבין איך פועלת השיטה ….”בעל המאה הוא בעל הדעה, תשמן - תגיע ”. יש פתגם שאומר
“אם תדחוף חתול לפינה תקבל נמר”.
הגיע
הזמן להתעורר ולצאת מהפינה , להיכנס לעור הנמר ולתקוף!!! צריך לתקן את העוול
שנעשה לעשרות אמנים, הגיע הזמן לקרוא לילד בשמו ולצעוק בקול רם ככה אי אפשר להמשיך זוהי לא
תרבות חופשית זאת עסקנות מהזולות ביותר ובתוך כך לשאול את השאלות הקשות ביותר...
א. האם
מנהלי הרדיו מנהלים את התרבות או את עצמם
?….
ב.
האם יש קשר לא תקין בין הרדיו לבין חברות התקליטים והמפיקים ?….
ג. מה עושה
אמן שמקבל תשובה שלילית מחברת תקליטים ומפיק דיסק באופן פרטי ?
ד. למה אינו
נכלל ברשימת הפליי ליסט ?…..
ה. ולמה בכלל
קיים הפליי ליסט הזה? הרי זוהי מילה נרדפת לסלקציה …חרפה,
ו. איך יכול להיות שיושבים
“אנשים” וקובעים איזה אמן יחיה ואיזה אמן ימות ?…..
ז. למה רדיו ממלכתי כמו גלגל’צ
עושה פרסומות סמויות? בזמן הזה אפשר
להשמיע שיר חדש!….
ח. על סמך איזה קריטריונים קובעים עורכים מוסיקליים מי יושמע ומי לא ובאיזה תדירות?
ט. למה אין ברדיו וועדה שמקיפה את טעמו הרחב של הציבור?
י. מדוע אמן שמוציא אלבום באופן פרטי לא מקבל את אותה החשיפה שמקבל אומן של חברת תקליטים?..
הנה הסבר פשוט: תחנות הרדיו מקבלות כ- 3-5
דיסקים ביום כלומר 1,800 שירים חדשים בשנה. רשת ג’ משדרת כ-
12 שירים בשעה ,כלומר 288 שירים
ביממה כלומר 103,680 שירים בשנה, חלקו
1,800 ב-103,680 ותקבלו כ 58-60 השמעות
לשיר כך שגם אם יוותרו על 50%
מהכמות לטובת חומר מוכר וידוע הרי
נותר מספיק זמן לשדר כל שיר חדש לפחות 30
פעם בשנה וזה רק בתחנה אחת, רשת ג’. איפה גלגל’צ
?איפה רשת ב’? אם אותו אמן יקבל במה בכל
הערוצים הנ”ל ויוציא 10 שירים בשנה יוכל להיות מושמע כ-90 פעם לכל שיר וכ-900-1000 פעמים בשנה ל-10 שירים ,וזה רק בתחנות הממלכתיות שהציבור מממן, 1000 פעם בלי פלייליסט וסלקציות ואמנותו
נחשפת לקהל האין זה פשוט??.?
חשוב שתדעו !! אמן יוצר מקבל מאקו"ם: מילים ולחן: כ-22 ש”ח לכל השמעה ברדיו. ומאשכולות על הביצוע: ש”ח לכל השמעה. יוצא שבסך הכל יקבל כ- 30 ש”ח להשמעה אחת.
אם ישודר בתחנות כ- 1000 פעם בשנה ירוויח
האומן רק מתמלוגים כ-30,000 ש”ח. כ-2500 ש”ח בחודש כך שיוכל להתקיים בכבוד וכל זאת אני שוב מדגיש רק ע”י קבלת במה שווה
ללא פליי ליסט וסלקציות.
עכשיו צאו וחשבו... כמה מקבלים
אותם אמנים, יוצרים , וזמרי פלייליסט שמושמעים ברדיו ללא גבול ושבטח לא כל כך מתלהבים מכל האמור לעיל …? יקיריי!!!
זהו סיר בשר אשר את דפנותיו עוטפים עקרבים ונחשים ואף אחד אינו יכול להתקרב ,לגעת,
לטעום .. וזה מה שנקרא "עם אחד, לב אחד, שקלים לחוד" ….עד מתי? [חשוב
לציין כספי התמלוגים המועברים לאקו”ם הם כ-בין 90 ל100 מיליון ש”ח בשנה] להזכירכם
פעם נתנו במה לחומרים חדשים כגון : קו ההתחלה,ד”ש עם שיר ,לי ולך שיר וברכה, קו
הזינוק , ושירים כבקשתכם . מישהו חתך
את הענף הזה!!! למה??? לאחרונה חשתי שאולי יש תקווה בקצה המנהרה בכנס א.מ.י. האחרון קיבלתי הזדמנות להביע את דעתי על קצה
המזלג ובעקבות תמיכתכם המסר עבר בגדול, בא.מ.י. שינסו מותניים והחליטו על ישיבת חירום שבה נטלתי חלק וסוף סוף הצביעו
על אחת הבעיות האמיתיות של האמנים - גלגל”צ!
הוחלט להכריז על גלגל”צ כעל האויבת של
יצירת המוסיקה הישראליתובימים אלה נפתח נגדה מאבק במישור המשפטי ,הפוליטי, החברתי והציבורי . ישנם עוד הרבה בעיות על הפרק
אך יריית הפתיחה נשמעת ואולי עוד מעט תיפתח הדלת ייעלמו העננים תעלה השמש ואור חדש
יאיר לנו פנים.
|
