|
| הרהורים של קיץ / חנן יובל |
|
עונת המלפפונים אותה אנו, אמני ישראל, עוברים מידי קיץ והקשיים של כל השנה מקבלים משנה קושי בריכוז גבוה – מביאה אותי, בכל פעם להרהר במצב ולנתח את מהות עיסוקנו ועתידנו הלוט בערפל. כל פעם אני מגיע לאותה מסקנה אשר מתחזקת משנה לשנה וברשותכם אני רוצה לחלוק עמכם את התחושות האלה.
אין ספק שהקשיים הכלכליים והקשיים הביטחוניים אותם עוברת מדינת ישראל – פוגעים פגיעה אנושה בכל המגזר התרבותי ותהליך הפגיעה הזה נמשך כבר שנים לא מעטות. תרבות הנה מצרך חובה, כמו חינוך וכמו בריאות אותו חייבת המדינה לספק לאזרחיה, דרך התקציבים הזורמים מלמעלה אל השטח וכאשר תקציבים אלה מקוצצים באופן שיטתי ואף נחסמים – נפגעים האמנים.
לכך נוסף המצב הכללי הרעוע של השלטון המקומי שבאווירת "אין כסף" שש לקצץ את תקציב התרבות הזעום בכל מקום ומקום. על כל זה, יש להוסיף את מצבו הכלכלי של חלק גדול מהאזרחים.
המצב הולך ומחמיר וכמאמר הסיפור - בסוף הסוס ימות. אין מצב שהסוס יתרגל לא לאכול דבר.
זהו מסלול אחד ועיקרי, לניתוח הקשיים שאנו, אמני ישראל, עוברים. אבל לצד כל זאת ישנו עוד קו מחשבה אחד "ששותף" לקשיים אותם אנו עוברים.
חברות וחברים, אם תבחנו היטב את סביבתכם המקצועית, תוכלו להבחין שמפת צריכת התרבות ומפת תרבות הפנאי במדינת ישראל עוברות תהליך שינוי קיצוני ועמם – "שטחי המרעה" שלנו, האמנים.
בניתוח קר, אני בוחן את שוק צרכני וקנייני התרבות מהם התפרנסתי לפני כעשור ויותר ומגלה שרוב רובו נכחד וירד מהמפה. מי מאיתנו אינו זוכר את המושג "קיבוצים" עליהם נאמר ש"שלשה אחוז מאוכלוסיית המדינה מפרנסים מאה אחוז מאמני ישראל". לא עוד. אין יותר קיבוצים כקנייני תרבות.
לצד דוגמא זו אפשר להציב עוד רבות כמו המתנ"סים, היאחזויות הנח"ל, ישובים מוניציפאליים, פריפריה ועוד ועוד. לעומתם נפתחו ערוצי עיסוק אמנותיים שמי שידע לזהות אותם במועד מוצא את עצמו היום במצב טוב יותר, למרות הקשיים הכלכליים שהוזכרו לעיל.
מכאן אני מגיע למסקנה ברורה שמשהו מהותי בכוון היצירה שלנו חייב להשתנות: במקום "מן החוץ אל הפנים" צריכה להימצא הנוסחה של "מן הפנים אל החוץ", במקרה הראשון - היינו יושבים ויוצרים את יצירתנו ומצפים שמישהו ירצה בה. עם שינוי הרגלי צריכה התרבות ותרבות הפנאי – פתאום – אין התעניינות ואנו יושבים מתוסכלים ונבוכים. הדרך לנסות ולשמור מצב זה הנה יצירה "מן הפנים אל החוץ". כלומר לזהות למי אנחנו משדרים ולכיוון זה, ליצור את יצירתנו.
הבנת השטח אליו אנו רוצים להגיע הנו צעד הכרחי, אם גם לא מספיק, בנסיון לפתור את בעיותנו ואת קשיינו.
מאמר זה, אינו בא, עדיין, להביא לפתרונות מידיים אולם כן בא לעודד מחשבה יצירתית שתבוא במקום או לצד, זרם קיטורים ושחרור טענות.
עלינו – קודם כל לעזור לעצמנו!
|
חנן יובל
|
|
|
|
